דפוס. הוחלט לקנות מהגרמנים שתי מכונות דפוס. הגענו למסקנה שאין למפעל עתיד בלי שנהיה מסוגלים להדפיס על האריזות שאנו מייצרים. במפעלים מתחרים עושים את זה, והספקים מעדיפים אותם.
לוחות. ויכוח אחד, סוער במיוחד, התקיים בשיחת הקיבוץ הקשור ברצון של הנהלת המפעל לייצר לוחות וברכישת מכונת אקסטרודר חדשה. חיים שורר מספר: "באותה האסיפה היו לי דפיקות לב, לקחתי סיכון. הרי איש מאיתנו איננו מכיר באמת את ייצור הלוחות, מה גם שאת האריזות מכרנו בארץ, והשווקים הטבעיים ללוחות נמצאים בחו"ל. איך ניגשים לעניין הזה? איך מייצאים? מדובר בהכשרה של סוכני שיווק, בשליחתם למדינות זרות לתקופות ארוכות. לא יכולנו להישען רק על ניסיונם של מפעלי פלסטיק ישראלים אחרים, שכבר עשו את זה. היינו חייבים לשכנע את אסיפת החברים שגם אנחנו יכולים. שאנחנו מספיק רציניים. שעשינו את לכל החישובים הנכונים".

את התובנה שעתיד המפעל אינו נמצא רק באריזות, אלא דווקא בלוחות קיבל חיים שורר כשריכז את מדור התעשייה בקיבוץ הארצי: "באותה התקופה הבנתי שאריזות פלסטיק יגבילו אותנו רק לשוק המקומי. הצמיחה האמיתית תגיע ממוצר שניתן להפיץ אותו גם בחו"ל, ושהייצור שלו דומה מבחינת היידע למה שאנו עושים כבר עתה."