הכנסים הראשונים היו אירועי תרבות אידיאולוגיים רבי חשיבות בתקופת היישוב ובראשית שנות המדינה, והיו אתר מרכזי שבו התפתחה תנועת ריקודי העם הישראליים. כנס דליה הראשון ציין את ראשיתה של תנועת המחול העממי הישראלי כתנועה ממוסדת בידי גופי שלטון לאומיים. בכנס זה הותוו קווי היסוד להקמת הוועדה הבין-קיבוצית לריקודי עם של הסתדרות העובדים הכללית, אשר קמה ב-1945 ופעלה תחת השם המדור לריקודי עם עד שנת 2000. בין פעולותיו של המדור נכללו הפעלת אולפנים להכשרת מדריכי ריקודי עם; טיפוח יוצרי מחול עממיים; פרויקט "בית הספר הרוקד" ו"הגן הרוקד"; הפצת ריקודי עם בצבא, במושבי העולים, בעיירות פיתוח ובתנועות הנוער;