מתוך קובץ שכתב יואל בר שדה: אני במחסן מחכה לקונים הקבועים שלי. נכנס חברנו הגריזר מהמוסך מבקש רק גפרורים. אני נותן לו 2 קופסאות והוא מבקש עוד אחת, נתתי לו. הוא אך יצא ובריצה אחריו בא ברל'ה, אף פעם אין לו זמן, תמיד בא למחסן. תמיד חסר לו בורג, שניים, שלושה או עשרה. איך עדיין לא התפרק. אחרי מספר דקות נכנס חברנו חיימק'ה ואומר: יואל, יש לי נזילה אולי יש לך איזה ברז. נתתי לו. מגיע אברהמל'ה מודיע שבווין עוד חי וקיים ואז אני שומע: הויסה יא טומטום, כמה פעמים אמרתי לך שיואל לא מסכים שתעלה עם הרגליים על המדרגה. אברהם (פוורטה) צריך רק כמה דברים קטנים: איזה 100 ק"ג מלח למכבסה. קצת סבון כ-50 ק"ג למטבח וקצת סוכר פיתיון לזבובים. נכנס מרכז הלול שמע, הוא אומר לי, נתניה ביקשה ממני שאביא משהו מהמחסן אבל שכחתי, טוב לא חשוב תן לי סכיני גילוח ונייר טואלט. הלך!