הצעירים שבחרו לצאת אל חבל ארץ בלתי נודע שבה יוקם קיבוץ גזית, היו תאבי החיים אך לא נהנתנים. ישנם אנשים שפילוסופיית החיים שלהם גורסת, שיש מקומות שאין סיבה שהם יתגוררו בהם. פשוט, החיים שם קשים מדי, ולכן עדיף להתגורר במרכז ולא בפריפריה. אבל הקיבוצניקים מגזית היו שייכים לזן האחר. אלה, פילוסופיית החיים שלהם הפוכה. היא גורסת כי עליהם לחיות דווקא במקומות שבהם תנאי החיים קשים עד בלתי אפשריים. פשוט, כי האתגר גדול יותר, כי צריך מישהו שיטול עליו ליישב גם את הפריפריה וכי אפשר להוכיח לקטני האמונה שאפשר להצליח גם במקומות בלתי אפשריים.
מציג פריט: - מתוך 11
אין דבר כזה בלתי אפשר
קרא עוד
קרדיטים: מתוך קובץ סיפור על פלזית
טירה - גבעה מצפון לגזית. מקום בו התישבו מקימי הקיבוץ לפני המעבר לנקודת הקבע
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ גזית
הדרך לטירה 1949
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ גזית
איציק אשל בטירה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ גזית
בטי אשל שומרת בטירה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ גזית
טירה וחבר מלפנים 1949
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון קיבוץ גזית
מפת טירה 1949 "היינו כארבעים חברים, אבל לא כולם עלו, בסופו של דבר. בטרם בואנו נבנו למעננו שישה צריפונים, במידות של 3 X 3 מטרים. עוד לפני כן, הסוכנות בנתה שני בתים טרומיים, כל בית בן שני חדרים. את חציו של אחד הבתים החלטנו להפוך לחדר אוכל. היה עוד בית ערבי אחד בכפר, עלוב אך מספיק טוב מבחינתנו, ושם השתכנו חלק מהחברים שלא נמצא להם מקום בצריפונים."
קרא עוד